.

מסוף המאה ועשרים ועד היום

בשנות התשעים של המאה העשרים חל שינוי באורח החיים שגרר ריבוי תביעות ייצוגיות.
נוצרו חברות ענק רבות, אופי הצרכנות השתנה, וחל שינוי במבנה ואופי ההתנהלות של חברות ומוסדות רבים. הצורך ב תביעה ייצוגית שתייצג קבוצה גדולה של בעלי אינטרס משותף כנגד חברות הענק והמוסדות גבר, ובפרט הצורך בתביעה ייצוגית כאשר כל פרט מהקבוצה מקבל סעד (פיצוי) קטן יחסית - כזה שכשלעצמו לא היה מצדיק ניהול תובענה בנפרד, אך כחלק מתביעה ייצוגית הוא צובר כח מספיק על מנת לזכות בתביעה גם בשמו וגם בשם כל חבר אחר בקבוצה.
תביעות ייצוגיות עד 2006 המשיכו להתנהל בכח סעיף 29 בתקנות סדר הדין האזרחי. למרות קיום התקנה מצד אחד והלכת פרניקשה שהדריכה את השופטים ובתי המשפט לגבי סמכויותיהם בנושאי התביעות הייצוגיות. גם בשנת 2005 עדיין התגלעו מחלוקות בקרב שופטי בית המשפט העליון לגבי מהם הדברים אותם ניתן לנהל כתביעה ייצוגית – ומה לא .
במאה העשרים ואחת חלה תזוזה לכיוון אי אישור תביעות כ"תביעה ייצוגית" מכיוון שנעשה שימוש הולך וגדל בכלי זה למטרות הפחדה וסחיטה כנגד גופים גדולים.

חוק תובענות ייצוגיות

לאחר שהיה ברור שקיים צורך צרכני ואזרחי בחוק שיסדר את כל הנושאים הקשורים לתביעה ייצוגית, נחקק בכנסת במרץ 2006 חוק כזה – "חוק תובענות ייצוגית" המסדיר ומאפשר הגשת תביעות ייצוגיות במגוון נושאים:
•    ענייני צרכנות, בנקאות וביטוח – כל עניין שבין הפרט לנק או החברה המבטחת או החברה הצרכנית – גם כאשר הם אינם קשורים בינהם בעסקה
•    הגבלים עסקיים וניירות ערך - על פי חוקי ההגבלים העסקיים וחוק השקעות משותפות בנאמנות
•    מפגעים סביבתיים – על פי החוק למניעת מפגעים סביבתיים, כנגד הגורם הפוגע בסביבה
•    מסים שנגבו שלא כדין – תביעות נגד רשויות מקומיות ורשויות המדינה
•    שיוויון – עניינים הקשורים בשיוויון בין אנשים, על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, או לפי חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים).
•    עניינים שבסמכות בתי הדין לעבודה – כגון תביעות כנגד מעביד בשם קבוצת עובדים אצל אותו המעביד
מטרת החוק היא לקבוע כללים אחידים להגשת וניהול תובענות ייצוגיות וקידום מימוש זכות הגישה לבית המשפט, אכיפת דין והרתעה מפני הפרתו, מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין וניהול יעיל הוגן וממצה של תביעות.

הכנת תוכנית עסקית - מטרה וקבל יעד

בהכנת תוכניות עסקיות יש לקבוע לפני כל דבר אחר מהי מטרתכם בהכנת התוכנית. ייתכנו מספר מטרות שונות בהכנת תוכנית עסקית, וכל מטרה כזו גם תגדיר קהלי יעד שונים שיקראו את התוכנית שכתבתם, ויתרכזו בחלקים שונים בתוכנית זו.
מטרות אפשריות עיקריות בהכנת תוכנית עסקית הן:
•    הכנת תוכנית עסקית לצורך גיוס הון
•    הכנת תוכנית עסקית תפעולית
•    הכנת תוכנית עסקית לצורך שיפור הפעילות העסקית הקיימת
הכנת תוכנית עסקית לצורך גיוס הון
כאשר באים למלאכת הכנת תוכנית עסקית המיועדת לצורך גיוס הון חשוב לזכור שקהל היעד שיקרא את התוכנית העסקית יהיה מורכב ברובו מגורמים שהם אינם חלק מהחברה ואינם בהכרח בקיאים בתחום התוכן של העסק.
חשוב להקפיד בהכנת תוכנית עסקית מסוג זה על –
•    שפה בהירה, נקייה ממונחים שהם טכניים מידי לקהל הקוראים הפוטנציאלי
•    מראה ו"לוק" מקצועי של התוכנית העסקית
•    איזכור מקורות הסתמכות חיצוניים ואמינים
•    מתן דגש מיוחד והקפדה מיוחדת לאותם פרקים שיעוררו עניין מיוחד בקהל היעד הפוטנציאלי, לדוגמה: תקציר המנהלים, הצגת היזמים, ההנהלה וחברי מועצת המנהלים (אם הם קיימים), הפרקים הדנים בניתוחים הכספיים
הכנת תוכנית עסקית תפעולית או לצורך שיפור הפן העסקי
בהכנת תוכנית עסקית מסוג זה, מרבית הקוראים הם גורמי פנים בעסק – מנהלים, חברי הנהלה, בעלי מניות. בהכנת תוכנית עסקית מסוג זה יש להתמקד לעתים קרובות פחות בפן השיווקי ויותר בפן הפונקציונאלי של ניהול העסק עצמו.
גם כאן, חשוב להקפיד על שפה בהירה שתובן גם על ידי הקוראים שאינם בקיאים במינוח הטכני של העסק, המראה מקצועי ותקציר המנהלים. בשונה מהכנת תוכנית עסקית לצורך גיוס הון, ההתמקדות בהכנת תוכנית עסקית מסוג זה היא ההתמקדות בפן היישומי – ניתוח שוק מעמיק, האסטרטגיה העסקית הנבחרת, הפן שיווקי\מכירתי וקביעת ייעדי מכירות ריאלים  וההיבט התפעולי.
ההבדל המרכזי בין הכנת תוכנית עסקית לעסק קיים והכנת תוכנית עסקית לשיפור הפן העסקי של עסק קיים היא שבהכנת תוכנית עסקית לעסק קיים יש להדגיש את השינויים לעומת הקיים.

הסכם להשכרת נכס הוא לכאורה הסכם פשוט בין שני צדדים, אחד אשר הנו בעליו של הכנס ואשר מעוניין לאפשר לצד ב' את השימוש בו לזמן מוגבל תמורת תשלום כלשהו אשר יוסכם בין הצדדים.

חשוב לשים לב כי צד ב' אינו קונה לעצמו זכויות קניניות בנכס אלא זכות שימוש בלבד. על פניו נראה כי ההסכם פשוט אולם לא כך הדבר. הסכם להשכרת נכס או דירה הנו הסכם מורכב בו מוקשים רבים אשר חלקם אף מעוגן בחוק ובפסיקה אשר נוטים באופן טבעי לטובת השוכר אשר הוא, ע"פ רוב, הצד "החלש" יותר בעסקה.

הפעולה הראשונה אשר על משכיר דירה לעשות הינה לבדוק את טיב השוכרים הפוטנציאליים, את יכולתם הכלכלית ואת הערבויות אותן הן יוכלו לספק לטובת הבטחת תשלומי השכירות ופינוי הדירה במועד הפינוי שנקבע מראש בהסכם.

לאחר מכן חשוב להגדיר במדוייק את המושכר, מצבו הפיסי ופרטים נוספים (בדומה מאוד למקובל בהסכם מכר), על מנת למנוע טענות מצד השוכר.

תקופת השכירות הנה נושא חשוב ובסיסי שכן על נושא זה מתגלעות אי הסכמות רבות בין שוכרים ומשכירים. יש להגדיר את תקופת השכירות באופן מדוייק, את תקופת ותנאי האופציה, תנאים לפינוי מוקדם וכן סנקציה על איחור בפינוי. ע"פ החוק אין רשות למשכיר הנכס לעשות דין לעצמו ולפנות בכוח שוכר המסרב להתפנות אפילו אם המשך שהייתו במושכר הינה בניגוד גמור לתנאי הסכם ההשכרה אשר נחתם בין הצדדים.

בכדי להגן על עצמו מראש, על משכיר הנכס לוודא הכנסת סעיף ברור המפרט סנקציה נגד השוכר במקרה של סירוב לפנות את המושכר בזמן.

נושאים נוספים אשר יש לתת עליהם את הדעת הם כמובן התאמת השוכר למשכיר ונכונותו של המשכיר למסור לשוכר את המושכר. התיחסות לגרימת נזק למושכר כתוצאה משימוש לא סביר ע"י השוכר, ביטוח המושכר ונקודות רבות נוספות.

מצד השוכר קיימים גם כן מספר נושאים חשובים. נקדים ונאמר כי בשוק קיימות אין ספור דירות להשכרה ואין הכרח להכנע לתכתיבי בעלי דירות אם הם אינם עולים בקנה אחד עם ההגיון הסביר. על שוכר הדירה לוודא כי הדירה אכן עונה על צרכיו, במידה והוא מעוניין בפינוי מוקדם לפני תום מועד השכירות שנקבע בהסכם עליו לוודא כי עזיבה מוקדמת תהיה אפשרית וכי יוכל לעמוד בתנאי אלו.

יש לתת את הדעת על נושא ביצוע תיקונים במושכר אשר יגרמו מבלאי סביר של הדירה. יש לוודא כי בעל הדירה ידאג לבצעם תוך זמן סביר. על השוכר לוודא כי כל החשבונות של הדירה המתיחסים למועד שלפני כניסתו למושכר שולמו ולא נותרו חובות.

כפי שניתן לראות, גם הסכם שכירות אינו הסכם פשוט כלל ועיקר וטוב יעשו השוכר והמשכיר אם יעזרו בשירותיו של עורך דין לצורך ניסוח הסכם שכירות נכון ומתאים.

בהחלטה תקדימית וראויה לשבח החליט בית המשפט המחוזי להנגיש את מאגר הנדל"ן של המדינה, עד כה הנתונים על כל הנדל"ן בארץ היה נחלתם של מנהל מקרקעי ישראל, ונחלתם של מי שמאגר זה שימש אותם ביום יום והיה צורך שיתקשרו בחוזה מול המינהל וירכשו ציוד קצה יקר על מנת להתחבר למאגר ולשאוב ממאגר הנדל"ן נתונים על הנדל"ן בישראל.

מאגר מידע שיונגש לציבור כולל נתונים על עסקאות הנדל"ן בישראל הנתונים הללו  חשובים לכל מי שעוסק בעסקאות תיווך ומכירה של נדל"ן וכן לחוקרי נדל"ן וחוקרים אחרים בתחום המשק והכלכלה.

המאגר יונגש לציבור הרחב תוך מספר חודשים, הוא יהיה זמין באינטרנט לכל גולש, ויכיל את כל הפרטים הרלוונטיים על הנכס, כמו גודל  הנכס, מספר החדרים בנכס, קומת הנכס ומספר הקומות במבנה בו נמצא הנכס, גיל המבנה הכתובת של הנכס, בעלות הנכס, האם הנכס בבעלות פרטית או בבעלות חברה.

לפי הערכות של שמאי מקרקעין הנגשת המאגר תגרום לשקיפות גדולה יותר הנכסים בארץ, ובסופו של דבר לעבודה יותר אמינה של שמאי המקרקעין בעקבות שקיפות זו, עד היום נאלצו שמאי המקרקעין לדלות את הנתונים מכל מיני מקורות ובנוסף לוודא שאמנם כל החדרים בנכס נבנו באישור, ורשומים כדת וכדין.